מה מפחיד אותנו מלהנחות ילדים ובני נוער? – תוכן חינם

מה מפחיד אותנו מלהנחות ילדים ובני נוער?

מאז שהתחלתי לשלוח אליכם  את התכנים, אני מקבל תגובות חמות ומעודדות. יחד עם זאת יש תגובות בהן עולה החשש מהנחיית ילדים ובני נוער.

מבין התגובות הרבות, בחרתי להציג בפניכם את הדוגמא הבאה:

" שלום דוב, שמי חנה (שם בדוי), לפני כשלוש שנים סיימתי את לימודי בדמיון מודרך ו-NLP .עבורי זה היה מסע מאתגר ומרגש שבמהלכו גיליתי את ייעודי.

כמי שבאה מתחום אחר לגמרי, היה מפתיע ומרתק למצוא כלים יעילים ופשוטים לעזור לאחרים. מאז שסיימתי את הלימודים לא הפסקתי להנחות. כיום הצלחתי להגיע למצב שהורדתי את המשרה שלי לחצי, ובחצי היום שהתפנה לי אני מנחה מבוגרים ומרגישה שהלימודים נתנו לי כלים רבים ואפשרו לי  לתת מענה למגוון רחב של אנשים, מטרות ומצוקות שהם מביאים עמם.

בעקבות הנחיות מוצלחות ,בקרב האוכלוסייה הבוגרת, פנו אלי מספר פעמים בבקשה לפגוש ילד/ה המאותגרים עם קושי כזה או אחר. בכל פעם שעלתה הבקשה תמיד עלה בי החשש ונאלצתי לסרב בנימוס. ברצוני לשתף אותך בשני החששות העיקריים איתם אני מתמודדת ולהבין מתשובתך איך אתה מתמודד עם מצבים אלו.

  1. יש לי תחושה כי  הכלים שבעזרתם אני מנחה מבוגרים לא בהכרח מתאימים לאוכלוסיית הילדים. (מצד אחד יש לי את הקול שאומר "תהיי יצירתית, תעשי התאמות ותצרי משהו חדש", ומצד שני יש את הקול שאומר "אין לך את הכלים והניסיון המתאימים לצאת לדרך הזו".)
  2. החשש השני נובע מהיכולת שלי להתמודד עם האינטראקציה עם הילדים והוריהם בעת ובעונה אחת- כשאני מנחה מבוגרים, אני יודעת בוודאות שאני באינטראקציה עם הצפיות, התסכולים והתקוות של אותו המונחה. מאד מעסיקה אותי השאלה איך אני יכולה להתמודד עם שני גורמים – הילד והוריו.

אני אודה לך מאד אם תוכל לשתף אותי בדרך שאתה מתייחס לשאלות הללו, אני מאד רוצה לעסוק בתחום הזה במלוא הזמן, וחושבת שאם אצליח להתמודד עם החששות שלי, הנחיית ילדים יכולה לספק לי את חצי המשרה השני שאני מחפשת.

המון תודה , מאחלת לך ימים מוארים,

חנה"

החששות של חנה הזכירו לי חלק מהחששות שליוו אותי בתחילת דרכי בהנחיית ילדים ובני נוער. מדו-השיח שאני מקיים עם כל כך הרבה מנחות ומנחים בתחום, אני יכול לומר שחנה לא לבד!

לכן, בחרתי להתייחס לחששות של חנה ולשאלות נוספות שאני שומע מהשטח.

  • אין לי מספיק ידע ונסיון

כמי שעוסק בתחום, הדבר הראשון שעליי לעשות הוא: להצטרף למי שחושב כך 🙂 . זה נכון, אין לכם "מספיק" ידע. ואם תמתינו עד שיהיה לכם מספיק ידע לעשות משהו, סביר להניח שלעולם לא תעשו זאת.

אף אחד לא נולד עם ידע, ידע זה דבר נרכש! ניתן לרכוש ידע בדרכים רבות וזה נכון שהרוב  מעדיפים את הדרך הפורמאלית המאפשרת למידה על סמך הידע והנסיון שאחרים צברו. ובחירה בדרך זו אמנם נוסכת בנו  ביטחון אך לא חוסכת מאיתנו חלק הכרחי בתהליך של רכישת ידע: התנסות עצמית. כל מי שאי-פעם למד משהו יודע שעד שלא התנסה והוציא לפועל בעצמו, הידע לא הפך לשלו.

כשקיימת זמינות וזה מתאפשר, יתכן שעדיף ללכת בדרך הפורמאלית החוסכת זמן רב

בתהליך הלמידה ובמקביל להקדיש זמן להתנסות בשטח.

אך כשהזמינות אינה מתאפשרת , תמיד אפשר לנקוט בלמידה הלא פורמאלית המזמינה אותנו לרכוש את הידע בדרך של התנסות באמצעות ניסוי וטעייה. יתכן שזו דרך ארוכה יותר אך לא פחות מתגמלת ומספקת.

אני מאמין, מניסיוני, שבכל מי שרכש את הידע להנחות בעזרת  דמיון מודרך ואו NLP , טמון    גם הפוטנציאל להנחות ילדים ובני נוער! ולכן אני מנצל הזדמנות זו ומזמין אתכם לשנס מותניים, ולהתחבר לרצון לממש את הפוטנציאל הזה ולהתחיל להתנסות!  שלחתי לכם סרטון המסביר כיצד ניתן לתאם ציפיות ולקבוע מטרות עם ילדים ובני נוער, זהו הצעד הראשון (למי שלא קיבל ניתן ללחוץ כאן לצפייה בסרטון) ומשם ניתן להמשיך עם קורטוב של יצירתיות לכתיבת הדמיות, לביצוע טכניקות ותהליכים רכים כמו: עבודה עם דימויים, שינוי מרכיבי החושים, עוגנים ועוד…רצוי מאוד לשמור על גמישות ולזכור: שכל צעד מלמד ומביא לתובנות לעתיד 🙂 .

ולכל מי שהתמיד והגיע  עד לכאן ועדיין חולפת בו המחשבה: " שזו אחריות גדולה מידיי,  ושאולי אני יכול לגרום לנזק?", אני ממליץ להמשיך ולקרוא את החלק הבא:

זו אחריות גדולה מידיי,  אולי אני יכול לגרום לנזק?.

נכון מאד! זו אחריות ענקית! אך זו אינה אחריות גדולה יותר מזו של מי שמנחה מבוגרים. זו בדיוק אותה אחריות שנתלנו על עצמנו כשבחרנו להפוך למנחים. לא כל אחד חייב להנחות ילדים ובני נוער, יש מנחים שמעדיפים לעבוד עם האוכלוסייה הבוגרת. אך לאותם מנחים שכן מעוניינים לעבוד עם האוכלוסייה הצעירה אני מציע מספר "טיפים" , שלי באופן אישי, סייעו במפגשים הראשונים שלי עם הקהל הצעיר:

1.חשוב לדעת שהאחריות שלנו , כמנחים, היא בראש ובראשונה ביצירת תיאום ציפיות עם הילד ועם הוריו (לכך אתייחס בהמשך) לכן,  רצוי  שמנחה ידע לומר "אלה הצעדים הראשונים שלי בהנחיית ילדים ובני נוער…" או "עד היום לא הנחתי ילדים עם הקושי הספציפי הזה, אעשה כמיטב יכולתי בכדי לעזור עם מיטב הכלים שברשותי…". כשאנו פועלים כך אנו בעצם מעמידים את הציפיות של המונחה הצעיר והוריו במקום מציאותי לגבי קבלת החלטה להמשך הדרך ובמקביל מורידים מאיתנו,כמנחים, לחץ רב.

2. בנוסף, לאחר שאתם בודקים ומתייעצים, חשוב שתדעו מתי לסרב למקרים שנראים לכם מורכבים ויותר וקשים להכלה ותקבלו על עצמכם מקרים שלדעתכם תוכלו להוביל ולהכיל בתחילת הדרך.

3. תמיד טוב להיזכר  בתחושת האחריות שחוויתם בראשית דרכם כמנחים בקרב האוכלוסייה המבוגרת, גם אז היו חששות ושאלות  ועם הזמן צברתם המון ידע וניסיון שישמש אתכם.

4. תחושת החשש מאד חשובה , היא אומרת שמה שאתם עושים מאד חשוב לכם, במקרים מסוימים מסתתר הפחד מכישלון (מה יקרה אם לא אצליח?…) מאחורי "התירוץ"  של הפחד מלקחת אחריות. במקרים אלו רצוי שהמנחה יתמודד עם פחדיו הוא ולאחר שהתמודד עימם בהצלחה ימשיך בדרכו כמנחה.

5. הידע והניסיון אמנם הולכים וגדלים לאורך הזמן אך רצון כן ואמיתי בא מבפנים. זה משהו שמרגישים. ולכן אחריות מתפרשת בעיני, בתחושת הביטחון והרצון להושיט יד למונחה הצעיר ולהציע רצון כן ואמיתי להשתמש בכל הכלים שרכשתי במרוצת הזמן בכדי להוביל את המונחה, דרך המכשולים, אל עבר המטרה שהציב לעצמו.

6. בהקשר לפחד לגרום לנזק, יש לזכור כי היופי של הכלים שרכשתם בדמיון מודרך וNLP  טמון בתבנית שהם מציעים.  תבנית זו מתמלאת בתוכן שהמונחה מעוניין, רוצה ומרגיש בנוח לעלות במהלך התהליך, עם המנחה הספציפי העומד מולו.  כמו כן חשוב להזכיר שאנו עוסקים בהנחיה ולא בטיפול, להבדיל מטיפול, בהנחיה המנחה לא אומר למונחה מה לעשות, אלה מוביל אותו, באמצעות שאלות, לידי כך שהוא  עצמו ימצא את האלטרנטיבות הנכונות  לו ויבחר את הטובה ביותר עבורו.

7. גם אם עולה השאלה "מה יקרה אם יעלה משהו מתת – המודע?" חשוב לזכור שתת המודע פועל כשסתום ואינו מאפשר לשום פרט שעלול להזיק לעלות למודע. מונחה, לא משנה בן כמה הוא,  לא יעלה שום תוכן שהוא לא יהיה מסוגל להתמודד  איתו. ומכאן שרצוי וכדאי להעז. לסיכום עניין ה"טיפים" אומר שמנחה אשר:

א. שם בראש סדר העדיפויות את טובת המונחים לפני האינטרסים האישיים שלו.

ב. שמאמין ומיישם את הנחת היסוד לפיה, בכל רגע נתון בוחר האדם את הבחירה הנכונהביותר, במקרה שלנו, עבור המונחים שלו.

ולאלו מבניכם שמעדיפים להישען על תהליכים, טכניקות וחומרים מוכחים ומובנים יותר, אני יודע שרוב החומרים הקיימים בדמיון מודרך ו- NLP   (כמו ספרים, סדנאות וקורסים) מיועדים בעיקר להנחיית האוכלוסייה של המבוגרים. ולכן אני מבטיח להשתדל להמשיך וליצור חומרים, על בסיס הניסיון שרכשתי בשנים האחרונות ובכך לעודד ולתמוך בכל מי שמעוניין להנחות ילדים ובני נוער .

הנחיית ילדים ובני נוער מאתגרת מאוד!

האוכלוסייה הצעירה מחוברת מאוד לדמיון וברוב המקרים המחשבה הינה אסוציאטיבית. לעיתים אנו יוזמים תהליך או הדמיה שאינם מקדמים אותנו בהתאם למתכונן וייתכן אף שיובילו להסתעפויות רבות. אך אם תשאלו אותי – זה כייף אמיתי! ההתמודדות עם הבלתי צפוי, מאפשרת לנו לצאת להרפתקה מסעירה ולהיות שותפים לעולמו הפנימי של המונחה. היכולת הזו מהדקת באופן משמעותי את הרפור עם המונחה הצעיר ויוצרת אווירה של שותפות בדרך להשגת המטרה.

בנוסף,  מהירות התגובה בעת הנחיית ילדים ובני נוער יכולה, אצל מנחים רבים, להיות מאד מאיימת. שכן, יכול להיווצר קושי לנסות ולהעביר תהליך מובנה מצד אחד ובו בזמן להגיב ולרשום את הדברים החשובים.

לכן אני ממליץ לעבור על התהליכים לפני שהמונחה מגיע אליכם ולרשום את השלבים העיקריים של התהליך. כמו כן לא כדאי לרשום את התוכן העולה במהלך ההנחיה אלא להשאיר זאת לסוף, כשמונחה הולך (כשהדברים עדיין טריים בזיכרון שלכם). ולבסוף היו גמישים וזכרו: שכל תוכנית היא בסיס לשינויים.

במילים אחרות שחררו שליטה וסמכו על עצמכם כי בכל רגע נתון תקבלו את ההחלטה הנכונה ביותר עבור המונחה הצעיר!

התמודדות עם הורים

אין ספק שבשלב הנוכחי בחיים של הילדים ההורים מהווים דמות משמעותית ביותר וככאלה הם חלק משמעותי ובלתי נפרד בתהליך. לכן, מעבר לתיאום הציפיות עם המונחה הצעיר עלינו לתאם ציפיות גם עם ההורים.

להלן מספר נקודות שאני ממליץ  לקחת בחשבון בעת תאום ציפיות עם הורים:

  • הקשבה היא מילת המפתח. הרבה פעמים מגיעים הורים עם ילדיהם אחרי מסע ארוך והם בעצמם חווים מצוקה וחוסר אונים. בנוסף לכך מספקים ההורים, בדרך כלל, מידע נוסף לזה  שהמונחה הצעיר מספק.
  • לבקש מההורים לתאר את הקושי שילדיהם חווה
  • לשאול מהן הציפיות שלהם מהתהליך
  • להגדיר ערוץ תקשורת על מנת שהם יוכלו לעדכן אתכם ואתם תוכלו לעדכן או לבדוק איתם התקדמות בתהליך. הורים יכולים לעזור לנו ולשמש כצופים מהצד בחיי היומיום של המונחה ויש לזה ערך מאד גבוה.
  • לקבוע מפגש פנים אל פנים לאחר מספר מפגשים  על מנת לעדכן ולהתעדכן בהמשך הדרך.
  • במידה  ומחברים הדמיות  לילד שישמע בבית, יש לבקש מההורים שידאגו לנושא הטכני.
  • בכדי ליצור רפור טוב עם המונחה הצעיר יש לעדכן את ההורים במידה והמונחה ביקש שלא לשתף את הוריו בתהליך.

לאחר שתואמו הציפיות והוגדרו ערוצי תקשורת, לרוב מבינים ההורים  מה מקומם ומלווים את התהליך כשותפים פאסיביים. ובלא מעט מקרים הופכים ההורים אף הם למונחים…..

אני סבור ששאלות אלה ואולי אף שאלות נוספות, עולות במידה זו או אחרת אצל כל אחד מאיתנו, והן לגיטימיות. לכן חשוב  שכל אחד ידע  לשאול את עצמו  האם החשש דוחף אותו לרכוש יותר ידע וניסיון או שלהפך, עוצר ומקפיא אותו.

הצורך בשטח קיים, יש המון ילדים ובני נוער  הנושאים בתוכם מצוקות וזקוקים לעזרה. וזה נכון שכיום יש המון שיטות טיפול, הן קונבנציונליות והן אלטרנטיביות. אך דמיון הוא משאב מובנה אצל כל אדם! ילדים ובני נוער מרגישים מאד בנוח לעבוד עם הדמיון והשפעתו  על התקדמות התהליך משמעותית ועוצמתית… .

כאמור, הילדים ובני הנוער מבקשים עזרה וגם אם כל מי שקורה את השורות האלה יחליט להירתם לעזרתם לא יספיק. והפה אנחנו נכנסים לתמונה – ההחלטה להעז היא שלנו…

הם מבקשים עזרה, ההחלטה להעז היא שלכם.

אסיים בחוויה אישית מאחד הקורסים שהנחתי השנה, במפגש האחרון. אחת המשתתפות החליטה לכבד את כל יתר המשתתפים בקורס, וגם אותי כמובן, עם פיסת  סבון שהיא בעצמה יצרה. כל פיסה הייתה עטופה בנייר צלופן ולכל אחת מהן הוצמדה אמרה. כל אחד התבקש להוציא באקראי פיסת סבון ולקרוא את הכתוב.   וכך כל אחד הוציא באקראי את מהשכנראה היה צריך "לשמוע". אני בוחר היום לשתף אתכם במה שאני הייתי צריך לשמוע :

" העולם לא יושמד מאלה שעושים רע, הוא יושמד מאלה המסתכלים מהצד ולא עושים דבר."

אלברט איינשטיין

את פיסת הסבון הזו אני שומר באחד המדפים שלידי, כך שבכל פעם שעולה בי החשש מלעשות משהו חדש אני מסיט את מבטי אל עבר פיסת הסבון ומקבל את התשובה…

 כל הזכויות שמורות © לדוב רויטמן

NLP Master Practitioner התמחות ילדים ונוער

אודות הקורס

קורס NLP Master Practitioner

אודות הקורס

מבוא לדמיון מודרך ו-NLP

אודות הקורס

התמחות נל"פ ילדים ונוער וירטואלי – רמה 1

אודות הקורס