חדר הסודות שלא אומרים – פעילות פרטנית ליצירת ראפור וחיבור עם ילדים ובני נוער
יש ילדים ובני נוער שנכנסים לקליניקה ומיד מתחילים לדבר,
ויש כאלה שצריכים קודם לבדוק.
לבדוק אם באמת מקשיבים להם.
לבדוק אם אפשר להרגיש בטוחים.
לבדוק אם מי שיושב מולם באמת מנסה להבין אותם או רק "לחקור" אותם.
חלקם עונים ב"לא יודע",
חלקם שותקים,
וחלקם בוחנים בזהירות את מי שמולם לפני שהם מסכימים להכניס אותו לעולם הפנימי שלהם.
מאחורי ההתנהגות הזו לרוב לא מסתתר חוסר רצון לשתף,
אלא צורך עמוק להרגיש מוגנים, מובנים ולא שיפוטיים.
ילדים ובני נוער בודקים:
• האם באמת רואים אותי?
• האם אפשר לסמוך על מי שמולי?
• האם אני חייב לדבר על דברים שאני לא רוצה?
• האם יקבלו אותי גם בלי להסביר הכל?
לפני כל תהליך רגשי עמוק,
יש צורך ביצירת ראפור, כימיה וחוויית ביטחון.
בדיוק לצורך זה נבנתה הפעילות "חדר הסודות שלא אומרים"
הפעילות מאפשרת ליצור חיבור רגשי ראשוני בצורה לא מאיימת,
דרך דמיון, משחק, בחירה, הומור וסקרנות.
מטרות הפעילות:
- יצירת תחושת ביטחון ראשונית בקליניקה
• בניית ראפור וחיבור רגשי עם הילד/ה או הנער/ה
• לאפשר שיתוף עקיף ולא חודרני
• לעודד ביטוי עצמי דרך דימויים ומשחק
• לזהות עולמות פנימיים בצורה טבעית ולא מאיימת
• לחזק תחושת שליטה ובחירה בתהליך
רוצה גישה לתוכן המלא?
בהצלחה 🙂