איך לרכוש חברים: פעילות פרטנית לילדים ונוער

"אין לי חברים", "אף אחד לא רוצה להיות חבר שלי", "אף אחד לא מתייחס אלי"

אלו משפטים שאני שומע לעיתים קרובות מידי מילדים ובני נוער.

מצד אחד, משפטים אלה לגיטימיים לחלוטין שכן הם ביטוי של המצוקה שהם חווים.

מצד שני, הם משאירים את אותם ילדים ובני נוער פאסיביים מבלי לדעת איך להתנהל אל מול מצבים אלו.

הם מגיעים לקליניקה בבקשת עזרה, שזהו צעד משמעותי והרבה מהם מחפשים עצות וטיפים "מה לעשות?"

עם כל האמפטיה והרצון לעזור, לעניות דעתי אסור לנו, כמנחים, ליפול למלכודת הזו –

של מתן עצות – משום שלא משנה כמה אותן עצות יכולות להיות מעולות, הן מפספסות את ההזדמנות שנוצרה עבור אותו ילד/נער,

לקבל אחריות על מצב, להפוך לאקטיבי וליזום שינוי, מה שלאורך הזמן הופך לשיעור לחיים.

הפעילות "איך לרכוש חברים" נותנת מענה בדיוק לנקודות אלו ומאפשרת למונחים הצעירים לעלות למודעות

שלהם את התובנות ואת הצעדים המעשיים על מנת ליצור את השינוי המיוחל, תוך כדי הקניית דרכי התמודדות לחיים.

מטרות הפעילות " איך לרכוש חברים "

• מתן לגיטימציה למצב של המונחה הצעיר.
• להוביל ללקיחת אחריות על השינוי.
• לעלות למודעות של המונחים הצעירים איך הם נתפסים בחברה.
• להביא להבנה של המונחים הצעירים מהם הצרכים של הילדים ובני הנוער האחרים בסביבתם.
• להגדיר צעדים מעשיים ליצירת השינוי המיוחל.

תיאור הפעילות

שני המכשולים המרכזיים בעת יצירת שינוי במקרים מסוג "אין לי חברים" הם: לקיחת אחריות מצד המונחה הצעיר על

שינוי המצב ("זה תלוי בזה שהם ירצו להיות חברים שלי"), והתבוננות על הדרך ש"האחרים" רואים את החברות, את האינטראקציה החברתית ואת הצרכים שלהם.

פעילות זו נועדה לעלות למודעות מכשולים אלה על מנת שהמונחים הצעירים יוכלו לספק תשובות לעצמם ולמצוא את הדרך המעשית ליצירת השינוי.

כמובן שהמוצע בפעילות זו הוא בגדר הצעה והכוונה ומומלץ שכל מנחה יעשה את ההתאמות הנדרשות לכל ילד/נער.

דרך עבודה מומלצת:

1. בשלב ראשון יש לנהל שיחה עם המונחה הצעיר ולמקד סיטואציה שהקושי שהוא מדווח בה לידי ביטוי.
2. לאחר מיקוד סיטואציה ספציפית, על המנחה לדלות את החוויה של המונחה הצעיר באותה סיטואציה, מחשבות, רגשות, תחושות פיזיות והתנהגות.
3. לאחר הבנת החוויה של המונחה הצעיר, בסיטואציה המוגדרת, על המנחה להציע למונחה הצעיר להיכנס לנעליים (לעמדה)
   של ילד/ים אחרים אשר נוטלים חלק באותה סיטואציה ולבדוק איך אותו/ם ילד/ים חווה/ים (גם אם זה ניחוש) את אותה סיטואציה, מחשבות, רגשות, תחושות פיזיות והתנהגות.
4. לאחר מכן, המנחה מציע לעשות משחק תפקידים בו המנחה יכנס לעמדה של המונחה הצעיר (על פי המידע שדלה על חווית המונחה הצעיר בשלב 2)
   והמונחה הצעיר ישחק את החבר/ים ששותפים לאותה סיטואציה שהוגדרה (על פי החוויה שדלינו בשלב 3).
5. לאחר כמה דקות בהם המנחה מתרשם שהמשחק מוצה, מומלץ להציע למונחה לשבת או לעמוד לצד המרחב הפיזי בו
   משחק התפקידים התקיים ולנהל דיון עם המונחה הצעיר ולעלות שאלות כמו:

• מה את החושב שקורה כאשר מצב מסוג זה מתרחש?
• איך הרגשת כששיחקת את הדמות/יות האחרות?
• איך חווית את עצמך דרך העיניים שלו/הם?
• מה אתה יכול לשנות במצבים מסוג זה?
  שאלה זו פונה ללקיחת אחריות. במידה והמונחה הצעיר אינו מודע לאפשרות של לקחת אחריות על מנת ליצור שינוי מומלץ להעביר לו את הפעילות מצב בצק מצב סלע
• איך "האחר" חווה את הסיטואציה הזו? מה הוא רוצה להרגיש כאשר מתנהל כפי שהוא רוצה להתנהל?
• האם אתה יכול להתנהל בסיטואציה הזו אחרת על מנת שהיא תראה כפי שאתה רוצה?
• מה אתה צריך לעשות אחרת כדי שזה יקרה?
• מה אתה מציע?
• מה המסקנות שלך ממה שעשינו עכשיו?
• מה אתה הולך לשנות, שהוא בשליטה שלך?

חשוב: מומלץ לבדוק במפגשים הבאים עם המונחה הצעיר איך הוא מיישם את התובנות שהגיע אליהן וכמו כן, במידה ומתקשה ליישמם,

לבדוק מה מונע ממנו ליישם ולהתמקד בקשיים אלו בעזרת טכניקות מתאימות על מנת לקדמו לעבר המטרה המיוחלת.