דימוי והערכה עצמית אצל ילדים ובני נוער

רועי (שם בדוי), נער בן 15, עם פנים נפולות ועינים עצובות…וממש בלחש מספר: 
"אני לבד. להפסקות בביה"ס אני מביא איתי ספר וככה אני מרגיש כאילו מישהו מדבר אלי….
בכיתה כשמתחלקים לזוגות או לקבוצות לביצוע עבודה, אני תמיד נשאר לבד והמורה
מכריחה מישהו אחר להיות איתי…
אחה"צ אני בבית. כשהייתי בכיתה ו' ניסיתי פעמיים להזמין ילדים שיבואו אלי, אך לא באו, אני כבר לא מנסה".
וחזר על המשפט: "לא כיף לי להיות אני, למה שמישהו ירצה להיות חבר שלי"?

לאחר יותר מ-5,000 שעות של אימון פרטני של ילדים ובני נוער, התסריט הזה מוכר לי, 
הוא לא הראשון שעושה שימוש במילים אלה ולצערי לא גם האחרון.
ילדים ובני נוער רבים סובלים מבדידות. אך זה רק הסימפטום. 
עמוק יותר מסתתר דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכים ביותר. 
כשיורדים לשורש ועובדים איתם באופן יסודי, הם בעצמם 
מופתעים מהשינוי שהם עושים. רועי ניסח את זה הכי טוב במפגש האחרון שקיימנו
"אני בהלם שחשבתי שכל העולם אשם, עכשיו הבנתי שאיך שאני מתייחס לעצמי אחרים מתייחסים אלי".

יש הרבה ילדים ובני נוער במצב קשה זה, ולא כולם יכולים להגיע אלי אלי. ולכן, 
על מנת להגיע לכמה שיותר אנשי מקצוע, כמובן לכל מי שנקראת בדרכו ההזדמנות 
לעזור לילדים ונוער להעלות את הדימוי וההערכה העצמית שלהם … לשפר את איכות חייהם … 
וליצור עבורם הזדמנות לעתיד טוב יותר, אעביר הרצאה אינטרנטית בה אתן מענה על השאלות הבאות:

1. דימוי עצמי והערכה עצמית מה ההבדל ביניהם?
2. איך לשבור את מעגל הקסמים של דימוי והערכה עצמית?
3. מהן המטרות של אימון/הנחיית ילדים ובני נוער הסובלים מהערכה ודימוי עצמי נמוך?
4. איך להגביר את הדימוי העצמי אצל ילדים ובני נוער?
5. איך לטפח את בטחונם העצמי ואת כושר ההתאוששות ממשברים?

בהצלחה  🙂