לעיתים, כמנחים, אנו נתקלים בסיטואציה שהיינו מעדיפים להימנע ממנה. חוסר הלימה ואף סתירה בין הדיווח של המונחה לבין הדיווח של ההורים על ההתקדמות בסדרת המפגשים והנטייה הראשונית היא לחשוב מה לא בסדר? האם מישהו משקר כאן? האתגר במצבים אלו הוא לבצע את הברור מבלי לפגוע בראפור שיצרנו עם המונחה הצעיר והוריו ולהפוך את אי ההלימה לשלב שתורם ומקדם את המונחה הצעיר לעבר המטרה אשר הציב לעצמו. על מנת להסביר את דרך ההתנהלות המומלצת במצבים אלו במהלך סדרת מפגשים עם ילדים ונוער, יצרתי סרטון הדרכה שבו ארחיב ואעמיק בנקודות הבאות:
- מאיפה נובע חוסר ההלימה בין הדיווח של מונחים הצעירים לבין הדיווח של הורים?
- איך מתווכים את המתרחש למונחה הצעיר ולהורים?
- איך מתנהלים כמנחים בפועל במצב זה ?
- איך הופכים מצב זה למקדם התהליך של המונחה לעבר המטרה שהציב לעצמו?