הקצב של אבחון ילדים ונוער כבעלי הפרעת קשב וריכוז ברמה כזו או אחרת , הוא מפחיד, מגפה של ממש! לאורך 15 שנה שאני מנחה ילדים ונוער וללא ספק הקצב הולך ומתגבר. יותר ויורת ילדים ובני נוער מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז מגיעים לקליניקה והמכנה המשותף ביניהם הוא חוסר שקט. יש מי שיומר שזה חלק מהפרעת הקשב, אך מבחינתי ולפי התוצאות שאני רואה, זה הסיפור של הביצה והתרנגולת, מה גורם למה? והאם תרופות פסיכיאטריות הן הפתרון? לאור ריבוי המקרים כתבתי מאמר בנושא ובו אעמיק בשאלות כמו:
- מה הגורם המרכזי להפרעות קשב וריכוז אצל ילדים ובני נוער?
- מה הטעות הגורלית שהמערכת עושה בהתמודדות עם התופעה?
- מהם שלושת הרבדים שחשוב לעבוד איתם עם ילדים בני נוער שאובחנו כבעלי הפרעות קשב וריכוז?
- מהן 13 הטכניקות והפעילויות שתורמות ילדים בני נוער שאובחנו כבעלי הפרעות קשב וריכוז?