תקופה לא פשוטה עוברת על כולנו. לאחר תקופה ארוכה, נדרשים הילדים ובני הנוער לחזור למסגרות כאשר רבים מהם מפוחדים ולחוצים בשל מגפת הקורונה ואי הוודאות הכרוכה בחזרה לשגרה. מצב זה הופך כל חיכוך חברתי לנפיץ ביותר ועלול להביא לאלימות מילולית ופיזית. אלימות זו מהווה דרך לפריקת עומס רגשי, שזה דבר מבורך, אך ברגע שאותה פריקה לא מבוקרת ועלולה לפגוע במעורבים ובסביבה, הדבר הופך לבעייתי. הטכניקה הקבוצתית, " כועסים ואח"כ מדברים ", מהווה הזדמנות ליצור מרחב קבוצתי מוגן בו ניתן להביא מצבים נפיצים בין חברי הקבוצה לדיאלוג, כמובן אחרי שנתנו מקום לרגשות "ופרקנו" אותם. דרך זו מאפשרת למשתתפי הקבוצה ללמוד להפריד בין הרבדים השונים של רגשות ושל התנהגות על ידי ההבנה שאף רגש לא בא על חשבון השני, ושרגשות לא נעימים לא מחייבים תגובה אלימה. מטרות הטכניקה "כועסים ואח"כ מדברים"
- לתת לגיטימציה לרגשות לא נעימים.
- ללמוד לתת מקום לרגשות לא נעימים.
- להבין שהעולם הרגשי הוא באחריותו של כל אחד מאיתנו.
- ללמוד להגיב ממקום מושכל ומאוזן.