טכניקה פרטנית משלימה לילדים בגילאי 7 עד 12 המתקשים להיפרד מההורים
כשילד מתקשה להיפרד מהוריו, הקושי יכול להופיע בכניסה לבית הספר או כשההורים יוצאים והוא נשאר עם מבוגר מוכר. בעבודה על מצבים כאלה אני מבקש למקד את הרגע שבו הפרידה הופכת לקשה, ואת מה שהילד יכול לעשות מיד אחריה. ״במקום הבטוח למחשבות״ העבודה מתמקדת במחשבות הקשורות לפרידה ובחוויה של ביטחון. בטכניקה המשלימה ״הצעד שאני בוחר״ המיקוד הוא בחזרה בדמיון על רצף קצר שהילד יכול ליישם: להיפרד, לפנות למבוגר שנמצא איתו ולהתחיל פעולה שבחר.
הטכניקה מיועדת לשלב שבו כבר נוצר קשר ונעשתה עבודה ראשונית. היא משלבת עיגון, עבודה עם דימוי חושי והובלה עתידית בדמיון. ניתן להשתמש בה ללא חומרים וללא תלות בביצוע טכניקה אחרת. התסריט מנוסח בזכר יחיד, ויש להתאים את הפנייה למונחה.
מטרות הטכניקה
• לזהות את הרגע המסוים שבו הפרידה מההורה נעשית קשה.
• לחבר בין חוויה מוכרת של רוגע לבין פעולה אפשרית בזמן הפרידה.
• לאפשר חזרה בדמיון על פרידה ועל השתלבות בפעילות שאחריה.
• לפתח יכולת לפנות לעזרה מהמבוגר שנשאר עם הילד.
• להחזיר למונחה את תחושת השליטה והיכולת לבחור את הצעד הבא שלו.